<h1>ספר האסופות סימן מ"ג</h1>
<h2>דף נו.</h2>
ניקבו הדקין טרפה דקיימא לן כל טרפות שמנו חכמים בבהמה, בין בדקין בין בבני מעיים בין בעצמות, כנגדן בעוף, יתר עליהן העוף שני דברים, ששמוטת יד בבהמה כשרה, ושמוטת גף בעוף טרפה ועוף של מים נשבר העצם של ראש או אפילו ניקב טריפה, הואיל וקרומו רך.
<h2>דף נו:</h2>
נפלה לאור ונחמרו בני מעיה אם ירוקין פסולה, אדומין כשרה. ותניא באלו בני מעיים אמרו, בלב בקורקבן ובכבד. א"ר יוחנן משום ר' יוסי בן זמרה בני מעיים שדרכן להיות ירוקין והאדימו פסולה. ושיעור ירוקתן כשיעור נקיבתן כמו שהלב והקורקבן והכבד אם נקבו במשהו טרפה, כך אם הוריקו במשהו טרפה, והוא הדין הירוקין שהאדימו במשהו, אבל שאר בני מעיים שהוריקו כשרה, דההוא תרנגולתא דהות ביה ר' יהושע בן לוי שנפלה לאור ונחמרו מעיה ושלחה לפני ר' אלעזר הקפר לבודקה, ראה שבני מעיים שלה היו ירוקין ואכשרה, א"ל ר' יהושע בן לוי והא תנן ירוקין פסולין, א"ל לא אמרו אלא בלב וקורקבן וכבד בלבד. וכן הירוקין שהאדימו ושלקן וחזרו והוריקו כשרה מאי טעמא דאמרינן כשנפל העוף לאור, נכנס העשן לתוכה והוריקו מפני העשן. והאדומין שלא הוריקו, כמו הלב וקרקבן וכבד, ושלקן והוריקו טרפה, מאי טעמא אגלאי בהתתייהו פי' נתגלה בשתם, כלומר שהן חולין, וזה שאמר רב אשי לא יאכל אדם בני מעיים של עוף אלא שלוקין, עד שיתבאר לו, כי האדומין לא הוריקו, והירוקין לא האדימו. ואין הלכה כמותו, דאחזוקי באיסורא לא מחזקינן לאסור דבר המותר. דרסה וטרפה בכותל או שרצצתה בהמה או חיה ברגליה והיא מפרכסת, אם שהתה מעת לעת שהן כ"ד שעות, ושחטה כשרה, ר' אלעזר בן אנטיגנוס אומר צריכה בדיקה משום רסוקי אברים, וכן הלכה.
